משברי חיים

קצת עלי,
נולדתי בלהבות הבשן בשנת 1952, חייתי בשבדיה, ירושלים, נאות סמדר וכיום ביחיעם. 

מגיל צעיר עניין אותי החיבור בין ההישרדות לרוחניות, בין גוף לנפש. חיי התחלקו בין לימוד הפסיכולוגיה האנושית לבין הצורך להתפרנס. כיום אני מרצה בנושאי בטיחות, משוחח עם זקנים ואנשים שחוו התקפי לב על חייהם ומכאוביהם ומעביר סדנאות נשימה.

שני אירועי מוות קליני שחוויתי לאחרונה פתחו עבורי צוהר לתובנות שלולא אותם אירועים לא היה ביכולתי להבין. התובנות הללו, בצירוף הידע שאספתי בפסיכולוגיה, מכשירים אותי לעזור בצורה טובה לקשישים וחולי לב שחוו חוויות דומות.

בזיקנה ובאירוע לבבי אנו מתייצבים ללא הכנה מוקדמת ובניגוד לרצוננו מול הידיעה שחיינו עלולים להסתיים. זיקנה ואירוע לבבי מנפצים את הרגשת הביטחון והשליטה על החיים ומעלים פחדים קיומיים והרגשת חוסר האונים שבהרבה מקרים מביאה להסתגרות.

בשיחות עם חולי לב אנו מחפשים דרך להשקטת החרדות וחיים רגועים יותר.

המפגש עם קשישים הוא אתגר עצום, מצד אחד יש בו מבט על חיי, מה עשיתי, מה אהבתי, ממה התאכזבתי ומה עוד אני יכול לתרום לילדיי ונכדיי ומצד שני הוא נוגע בתהליך פרידה הכולל קבלת הזיקנה כחלק בלתי נפרד מהחיים.